עוד על מדד העוני - סיפורו המוזר של מדד השקילות

הנה מאמר מעניין מאת אורי רדלר שפורסם ב"קפיטליסט היומי".
http://www.capitalism.co.il/wordpress-he/?p=534

שימו לב לפסקה הבאה:
"כדי להצדיק את חיוניותו, זקוק הביטוח הלאומי לעניים. הרבה עניים. המדידה הנוכחית מספקת לו את מה שהוא צריך. המדידה לפי סולם לוקסמבורג וסולמות אחרים, לא מייצרת מספיק עניים. לדוגמה, לפי מחקר שערך בנק ישראל ובחן את שני הסולמות על פי גובה ההכנסה המדווחת, התברר כי תחולת העוני לפי סולם לוקסמבורג נמוכה ב-12 אחוז מאלו שמנפק הביטוח הלאומי — כל זאת למרות העובדה שקו העוני לפי סולם לוקסמבורג גבוה ב-35 אחוז."

מדד לוקסמבורג, אגב, הוא המדד המקובל להשוואת תחולת העוני במדינות שונות!

מה מדד העוני מודד?

במשך השנים הקפדתי לשלוח למי שנמצא ברשימת הכתובות האלקטרונית שלי ניתוח אלטרנטיבי משלי ל"דו"ח העוני" של הביטוח הלאומי.
למי שחי בכוכב אחר ואינו מכיר את הדו"ח - מדובר בדו"ח שמפיק הביטוח הלאומי מדי שנה ובו מתואר היקף העוני בישראל לפני ואחרי "תשלומי העברה" (קרי - קצבאות). ה"עוני" נמדד שם לפי הכנסה ברוטו, והמדד לעוני הוא הכנסה שנמוכה ממחצית ההכנסה החציונית במשק.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/954316.html

כפי שבוודאי אחזור ואסביר בעתיד הקרוב מאוד (לאור פרסומו של "דו"ח העוני" האחרון היום) יש בעייתיות רבה בשיטות המדידה (למשל - בבחינת הכנסות, שניתנות להעלמה, לעומת בחינת הוצאות וכו'), ואף ביחסיות המדד (במדינה שבה השכר החציוני הוא 1,000,000 דולר בשנה וכמעט 50% מהאוכלוסיה משתכרים בה כ-400,000 דולר בשנה, שיעור העוני יהיה קרוב ל-50%....).
אך יש (לפחות) בעיה אחת נוספת עם המדד, והיא ניכרת, במידה מסויימת, בדו"ח הנוכחי:
נניח שאתם חיים במדינה ששרויה בעת של שגשוג כלכלי. השכר של הרוב המוחלט של האוכלוסיה עולה, בעוד האינפלציה נותרת נמוכה יחסית (הלוואי עלינו!). כעת, נניח שבעטיה של תקופת שגשוג זו, עלה השכר החציוני ב-10%, מ-2000 דולר ל-2200 דולר, בעוד ששכרה של האוכלוסיה שהשתכרה לכל היותר 1200 דולר עלה בכ-5% בממוצע. במצב שכזה, סביר שדו"חות הביטוח הלאומי יספרו לנו ש"יש יותר עניים" וכן כי"יש יותר עובדים עניים". וכך, בעוד שאותו עני שהשתכר 1000 דולר ומשתכר כעת 1050 דולר עשוי לשמוח בחלקו הטוב ובכך שהוא יכול לקנות יותר במכולת (שוב - בהנחה שהאינפלציה אכן נמוכה...), יגידו לו מומחי "מדד העוני" כי בעוד שאתמול הוא השתכר 50% מהשכר החציוני, והנה עוד רגע, עם איזו עזרה קטנטונת (כמו מס הכנסה שלילי) הוא כבר לא היה עני יותר, הרי שכעת הוא משתכר רק 47% מהשכר החציוני ובעצם מצבו הורע! ואם כך הם פני הדברים - מה מדד העוני בעצם מודד?!

גאות ושפל של השווקים העולמיים – חלק א

בשבועות האחרונים אנו עדים לקריסה של שווקים ברחבי העולם. אחת אחרי השניה התרסקו המדדים בבורסות העולמיות, וגם הבורסה המקומית לא טמנה ידה בצלחת. השאלה העיקרית שאותה יש לשאול היא – מדוע שווקים קורסים, ומדוע הם קורסים בו זמנית?
שאלה נוספת שקשורה קשר הדוק עם השאלה הנ"ל, ואינה זוכה לאותה תשומת לב ציבורית
היא – מדוע שווקים גואים? אין כל ספק שיש תקופות, לעיתים ארוכות מאוד, שבהן בורסות נוסקות מעלה מעלה וכל השווקים בעולם משדרים מעין אופטימיות מופלאה. לאחר תקופות שכאלה באות אחר כבוד תקופות של שפל; שימו לב שאין הכוונה כאן לחברה אחת ויחידה שמניותיה קרסו או עלו, אלא לגאות ושפל של הרוב המוחלט של השווקים בו זמנית!

התופעה הזו של גאות ושפל ידועה זה מכבר ואף זכתה לשם "מחזור העסקים", ונעשו נסיונות רבים (וכושלים למדי) להסביר אותה. יש אפילו מי שטוענים, שהתופעה אינה יכולה להיות מוסברת ע"י גורם אחד ויחיד, בהתאם לחכמה המקובלת שגורסת – אם אינך יודע להסביר תופעה מסוימת פשוט תאמר "זה מאוד מורכב". כידוע, ה"מורכבות" תענה את הכל...
העניין המדהים עם רוב ה"הסברים" הוא שהם אינם מצליחים לקשר בין התופעה לבין התורה הכלכלית, קרי – הם אינם מצליחים להצביע על המנגנונים הכלכליים המדויקים שגורמים לתופעה.

ההסבר שאני עומד להציע הוא עיבוד שלי להסברו של לודוויג פון-מיזס מהאסכולה האוסטרית בכלכלה. לא רק שזהו ההסבר היחיד הקיים שקושר את התופעה הזו של "מחזור העסקים" לתורה הכלכלית, אלא שהוא גם ההסבר היחידי האפשרי, כפי שיתברר בהמשך.

כידוע לכולם, יש עסקים שמצליחים יותר ויש עסקים שמצליחים פחות. עסק מוצלח הוא עסק שמייצר דבר שעבורו יש מחיר, שאנשים רבים מוכנים לשלם, שמוביל לרווח.
כדי לייצר דבר מה היזם שעומד מאחורי העסק זקוק להשקעה. כדי לגייס את ההשקעה צריך לשכנע אנשים או גופים לתת מכספם היום תמורת החזר נאה בעתיד. אנשים או גופים שכאלה נקראים משקיעים. אחת הדרכים לגייס משקיעים היא לחלק את שווי החברה הנוכחי למניות ולמכור אותן למרבה במחיר; קל להבין מדוע יש מניות שקורסות בעוד אחרות מצליחות. חברה שמתמחה בייצור שוטים לרכבי כרכרות תקרוס עם הצגתם של אמצעי תחבורה מתקדמים יותר. חברה שהמציאה מערכת הפעלה והצליחה לשווק אותה היטב תיסוק. ובאופן כללי יותר - הביקוש למניות החברה ישתנה בהתאם לאינפורמציה וחלופות ההשקעה הזמינות למשקיעים הפוטנציאליים. בכל רגע נתון יש יזמים מעטים שמצליחים ויזמים רבים שנכשלים. כמוכן יש משקיעים רבים שמזהים הזדמנויות סבירות וטובות להשקעה ומשקיעים רבים אחרים שמזהים הזדמנויות גרועות להשקעה. ההתנהגות הזו מתרגמת להתפלגות מחירי המניות. התורה הזו של התפלגות מחיר המניות גורסת כי הסיכוי לקטסטרופות או הצלחות הוא גבוה יחסית (קרי – התפלגות המחירים אינה התפלגות נורמלית אלא התפלגות יציבה עם סטיית תקן אינסופית כמו, למשל, התפלגות קושי). לפיכך, בהחלט יתכן שהצטברות של מאורעות שלילים, כמו ירידה של רוב המניות בשוק, אינה אירוע כה זניח מבחינה הסתברותית ויש לנו הסבר לתופעה הלוא כן?

התשובה לכך היא – לא! ניתן להיווכח בכך בשתי דרכים. הראשונה (המעט פחות משכנעת) – אנו זקוקים לתיאוריה שתסביר עליות וירידות רצופות לאורך זמן בו זמנית בכל מקום, וצברים הסתברותיים שכאלה אינם יכולים לספק זאת; השניה (והמשכנעת למדי) – אילו היה מדובר במעין "סנכרון" של עליות או ירידות ערך הרי שככל שמספר החברות והעסקים בשוק גדל אנו צריכים לצפות ל"מחזור עסקים" באורך שונה. כדי להבין זאת, דמו לעצמכם שאליס והארנב מטילים בכל יום מטבעות. אליס מטילה 10 מטבעות ואילו הארנב הזריז מטיל 100 מטבעות. תוך כמה זמן, בממוצע, יקבל כל אחד מהם הטלה שבה לפחות 90% מהמטבעות נפלו על "פלי"? באופן ברור למדי, אליס תקבל הטלה כזו, בממוצע, הרבה לפני הארנב. אם נחזור ל"מחזור העסקים" נקבל שאורכו של מחזור העסקים לפני 80 שנה צריך היה להיות קצר יותר מזה של היום, וזה לא המצב. למען האמת, התופעה הידועה כ"מחזור העסקים" היא בעלת מחזור קבוע למדי של כ-7-8 שנים.

כדי להסביר את התופעה הזו, שחוזרת על עצמה במחזוריות פשוטה וקבועה למדי כל כמה שנים, שהיא חובקת עולם, מתרחשת בו זמנית ואינה פוסחת אף על המנוסים שבין היזמים והמשקיעים אנו זקוקים לגורמים שיכולים להיות משותפים לכל היזמים והמשקיעים בכל מקום. המחזוריות הפשוטה והקבועה מבהירה היטב שהגורם הוא יחיד (אחרת לתופעה היה מחזור מורכב יותר). איזה מן דבר הוא זה שמשותף לכל החברות היזמים והמשקיעים בכל מקום ואתר? התשובה פשוטה – כסף. לפיכך, התופעה הזו של גאות ושפל גלובליים היא בהכרח תוצר של שינוי שחל בכסף. אך מה גורם לשינוי הזה? בכך תעסוק הרשימה הבאה!