יום שני, 4 בפברואר 2008

גאות ושפל של השווקים העולמיים – חלק א

בשבועות האחרונים אנו עדים לקריסה של שווקים ברחבי העולם. אחת אחרי השניה התרסקו המדדים בבורסות העולמיות, וגם הבורסה המקומית לא טמנה ידה בצלחת. השאלה העיקרית שאותה יש לשאול היא – מדוע שווקים קורסים, ומדוע הם קורסים בו זמנית?
שאלה נוספת שקשורה קשר הדוק עם השאלה הנ"ל, ואינה זוכה לאותה תשומת לב ציבורית
היא – מדוע שווקים גואים? אין כל ספק שיש תקופות, לעיתים ארוכות מאוד, שבהן בורסות נוסקות מעלה מעלה וכל השווקים בעולם משדרים מעין אופטימיות מופלאה. לאחר תקופות שכאלה באות אחר כבוד תקופות של שפל; שימו לב שאין הכוונה כאן לחברה אחת ויחידה שמניותיה קרסו או עלו, אלא לגאות ושפל של הרוב המוחלט של השווקים בו זמנית!

התופעה הזו של גאות ושפל ידועה זה מכבר ואף זכתה לשם "מחזור העסקים", ונעשו נסיונות רבים (וכושלים למדי) להסביר אותה. יש אפילו מי שטוענים, שהתופעה אינה יכולה להיות מוסברת ע"י גורם אחד ויחיד, בהתאם לחכמה המקובלת שגורסת – אם אינך יודע להסביר תופעה מסוימת פשוט תאמר "זה מאוד מורכב". כידוע, ה"מורכבות" תענה את הכל...
העניין המדהים עם רוב ה"הסברים" הוא שהם אינם מצליחים לקשר בין התופעה לבין התורה הכלכלית, קרי – הם אינם מצליחים להצביע על המנגנונים הכלכליים המדויקים שגורמים לתופעה.

ההסבר שאני עומד להציע הוא עיבוד שלי להסברו של לודוויג פון-מיזס מהאסכולה האוסטרית בכלכלה. לא רק שזהו ההסבר היחיד הקיים שקושר את התופעה הזו של "מחזור העסקים" לתורה הכלכלית, אלא שהוא גם ההסבר היחידי האפשרי, כפי שיתברר בהמשך.

כידוע לכולם, יש עסקים שמצליחים יותר ויש עסקים שמצליחים פחות. עסק מוצלח הוא עסק שמייצר דבר שעבורו יש מחיר, שאנשים רבים מוכנים לשלם, שמוביל לרווח.
כדי לייצר דבר מה היזם שעומד מאחורי העסק זקוק להשקעה. כדי לגייס את ההשקעה צריך לשכנע אנשים או גופים לתת מכספם היום תמורת החזר נאה בעתיד. אנשים או גופים שכאלה נקראים משקיעים. אחת הדרכים לגייס משקיעים היא לחלק את שווי החברה הנוכחי למניות ולמכור אותן למרבה במחיר; קל להבין מדוע יש מניות שקורסות בעוד אחרות מצליחות. חברה שמתמחה בייצור שוטים לרכבי כרכרות תקרוס עם הצגתם של אמצעי תחבורה מתקדמים יותר. חברה שהמציאה מערכת הפעלה והצליחה לשווק אותה היטב תיסוק. ובאופן כללי יותר - הביקוש למניות החברה ישתנה בהתאם לאינפורמציה וחלופות ההשקעה הזמינות למשקיעים הפוטנציאליים. בכל רגע נתון יש יזמים מעטים שמצליחים ויזמים רבים שנכשלים. כמוכן יש משקיעים רבים שמזהים הזדמנויות סבירות וטובות להשקעה ומשקיעים רבים אחרים שמזהים הזדמנויות גרועות להשקעה. ההתנהגות הזו מתרגמת להתפלגות מחירי המניות. התורה הזו של התפלגות מחיר המניות גורסת כי הסיכוי לקטסטרופות או הצלחות הוא גבוה יחסית (קרי – התפלגות המחירים אינה התפלגות נורמלית אלא התפלגות יציבה עם סטיית תקן אינסופית כמו, למשל, התפלגות קושי). לפיכך, בהחלט יתכן שהצטברות של מאורעות שלילים, כמו ירידה של רוב המניות בשוק, אינה אירוע כה זניח מבחינה הסתברותית ויש לנו הסבר לתופעה הלוא כן?

התשובה לכך היא – לא! ניתן להיווכח בכך בשתי דרכים. הראשונה (המעט פחות משכנעת) – אנו זקוקים לתיאוריה שתסביר עליות וירידות רצופות לאורך זמן בו זמנית בכל מקום, וצברים הסתברותיים שכאלה אינם יכולים לספק זאת; השניה (והמשכנעת למדי) – אילו היה מדובר במעין "סנכרון" של עליות או ירידות ערך הרי שככל שמספר החברות והעסקים בשוק גדל אנו צריכים לצפות ל"מחזור עסקים" באורך שונה. כדי להבין זאת, דמו לעצמכם שאליס והארנב מטילים בכל יום מטבעות. אליס מטילה 10 מטבעות ואילו הארנב הזריז מטיל 100 מטבעות. תוך כמה זמן, בממוצע, יקבל כל אחד מהם הטלה שבה לפחות 90% מהמטבעות נפלו על "פלי"? באופן ברור למדי, אליס תקבל הטלה כזו, בממוצע, הרבה לפני הארנב. אם נחזור ל"מחזור העסקים" נקבל שאורכו של מחזור העסקים לפני 80 שנה צריך היה להיות קצר יותר מזה של היום, וזה לא המצב. למען האמת, התופעה הידועה כ"מחזור העסקים" היא בעלת מחזור קבוע למדי של כ-7-8 שנים.

כדי להסביר את התופעה הזו, שחוזרת על עצמה במחזוריות פשוטה וקבועה למדי כל כמה שנים, שהיא חובקת עולם, מתרחשת בו זמנית ואינה פוסחת אף על המנוסים שבין היזמים והמשקיעים אנו זקוקים לגורמים שיכולים להיות משותפים לכל היזמים והמשקיעים בכל מקום. המחזוריות הפשוטה והקבועה מבהירה היטב שהגורם הוא יחיד (אחרת לתופעה היה מחזור מורכב יותר). איזה מן דבר הוא זה שמשותף לכל החברות היזמים והמשקיעים בכל מקום ואתר? התשובה פשוטה – כסף. לפיכך, התופעה הזו של גאות ושפל גלובליים היא בהכרח תוצר של שינוי שחל בכסף. אך מה גורם לשינוי הזה? בכך תעסוק הרשימה הבאה!

2 תגובות:

Dani אמר/ה...

שלום עומר,
שתי שאלות בהסתברות.

מה המשמעות מבחינה מעשית שסטיית התקן של ההתפלגות היא אין סופית?
כיצד יתכן שלהתפלגות קושי (לורנציאן) אין ממוצע, קל "לראות" שלהתפלגות C(0,1) .1
ממוצע אפס.

Dugma Negdit אמר/ה...

1. להתפלגות קושי (שאתה כפיזקאי קורא לה - "לורנציאן") אין תוחלת. האינטגרל על כל קבוצה קמורה וקומפקטית שהיא סימטרית לשיקופים יהיה אמנם 0 (לדוגמא, במימד 1 מדובר על אינטגרל על קטע סימטרי [x,x-].) אך כדי שהאינטגרל יהיה קיים צריך שהגבול של האינטגרל על כל סדרה של קומפקטיות יהיה קיים ויחיד (במימד אחד - הגבול של x,y שואפים לאינסוף של האינטגרל על הקטע [x,y-]). אם תיקח אינטגרל על [2x,x-] תראה שהוא לא מתכנס ל-0 ולכן האינטגרל לא קיים.

2. מן הבחינה המעשית, סטיית תקן אינסופית משמעותה קושי גדול מאוד בהערכת הסיכון שבהשקעה; יש לכך גם משמעות גדולה מאוד מצד היכולת לקיים "שוק מתוכנן", כפי שאנשי הבנקים המרכזיים וסוציאליסטיים למיניהם היו חפצים...