פתרון לקסאמים?

את תותח הוולקן פלאנקס אני מכיר משירותי הצבאי בחיל הים. בספינות התותח אמור לשמש ליירוט טילי ים-ים וטילי שיוט.
לפני כשנה נודע לי שהאמריקאים משתמשים בגרסה משופרת של וולקן פלנקס בעיראק ליירוט רקטות ופצמ"רים בטווחים קצרים, בהצלחה של 80%.
מזה זמן מה יש קבוצה של בכירים לשעבר בצה"ל וברפא"ל שמנסים לשכנע את מערכת הבטחון לרכוש תותחים שכאלה כדי להגן על שדרות. מיותר לציין שהם נתקלים שם בחומת התנגדות בצורה...
על כך (וכן על המפרט הטכני של המערכת, עלותה, דיון בהתנגדויות אפשריות והשערות לגבי סיבת התנגדותה הנחרצת של מערכת הבטחון) אפשר לקרוא כאן:

http://cafe.themarker.com/view.php?t=452482
הסרטון הבא מתאר את ביצועי המערכת (ויש גם סרטונים נוספים בסמוך):

http://www.youtube.com/watch?v=HeXdr-BVPO8
אם המערכת הזו אכן יעילה כפי שתואר, הרי שכדי שהפלשתינאים יוכלו ליצור את אותו אפקט פגיעה וטרור שהם יוצרים היום הם יצטרכו לירות פי 5 יותר רקטות מכפי שהם יורים היום. גידול מעין זה, אם אכן יקרה (ואם לא -דיינו!) יוביל לחשיפה ממושכת יותר של חוליות המשגרים ועליה בסיכוי לחסלן.
כלומר - מערכת מעין זו עשויה לסייע הן להפחתת היקף הפגיעה בתושבים והן להגדלת היקף הפגיעה בחוליות הקסאם.

אני מתכוון לפנות במייל לח"כ שונים מתוך כוונה לגרום לחלק מהם להפעיל לחץ על מערכת הבטחון.
אם מישהו מעוניין בפורמט מוכן מראש יחד עם כתובות דואר אלקטרוני של ח"כינו הנהדרים, אנא השאירו כתובת דוא"ל ואני אשלח אותו אליכם.
אני גם מפציר בכם להעביר את תוכן הדברים לכלל חברי רשימת התפוצה שלכם.

עצת אבינרי

הפרופ' למדע המדינה שלמה אבינרי פרסם אתמול מאמר ב"הארץ" בו הוא קורא לביטול הפריימריס:

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/982549.html

אם נרצה לסכם את דברי פרופ' אבינרי הרי שהוא טוען:
1. שיטת הפריימריס, הדמוקרטית לכאורה, היא היוצרת את הזיקה בין הון לשלטון, משום שהפוליטיקאי שרוצה להתמודד בהן נאלץ לחזר על פתחי העשירים כדי לאסוף תרומות.
2. ההזדקקות לכספי תורמים מביאה פוליטיקאים (לדוגמא – אהוד אולמרט בהתמודדות מול טדי קולק) להישען על תרומות של אנשים שאינם אזרחי ישראל; כך יכולים מי שאינם אזרחים להשפיע על הפוליטיקה הפנימית הישראלית ול"הרס הדמוקרטיה" כדבריו.
3. פריימריס לא נהוגים מחוץ לארה"ב. איך נבחרים המועמדים? מספר לנו הפרופ' אבינרי: "חלקם נבחרים בסניפים, חלקם במחוזות, חלקם בוועידת המפלגה. אחדים נבחרים על ידי ארגוני נשים, נוער ואיגודים מקצועיים הקשורים למפלגה; גם להנהגות המפלגות יש אפשרות למנות כמה מועמדים. כך נוצרים איזונים ובלמים - והעיקר: הצורך בכסף להתמודדות בבחירות פנימיות מצטמצם."

עד כאן דברי הפרופ'. קריאת דבריו של האיש די הדהימה אותי; מדהים לגלות שאדם שהשקיע בחקר מדע המדינה זמן רב כל-כך מבין בנושא בחירות (ובנפש האדם) מעט כל-כך. למרבה הצער, אבינרי מתגלה גם כבור בכמה מן העובדות הבסיסיות הנוגעות לתחום עליו הוא כותב :

הסעיף הראשון לדבריו של פרופ' אבינרי מעלה טענה כבדת משקל – הוא טוען שהרעה החולה שנקראת "קשר הון שלטון" נובעת מהפריימריז; אני לא מתכוון לדון בשאלה האם ובאיזה אופן קשר בין אנשי הון לפוליטיקאים הוא בעייתי. נניח לטענה זו ונסתכל בנפקא מינה של דבריו: אבינרי טוען כי מה שיצר בישראל את קשרי ההון עם השלטון היא שיטת הפריימריז. נשמע סביר לא? לא! קשרי הון ושלטון היו בישראל גם כאשר נדמה היה שמפא"י לעולם תשב, ו"הודעדה המסדרת" תבחר את חברי הרשימה לכנסת לדור ודור. דוגמאות לקשרים העבותים אפשר למצוא בדרך שבה הוקמה "פולגת" בהסכמה בין איש העסקים ישראל פולק לשר האוצר פנחס ספיר (פולק קיבל בעיסקה זו כסף רב תמורת הקמת המפעל וכיוון שהמפעל מעולם לא היה באמת רווחי הרי שאפשר להבין כי הכסף זרם לאורך כל הדרך. הרומן הסתיים עם "עסקת החבילה" של 1985, כאשר המדינה משכה את ידה מהמפעל. המפעל הוכרז פושט רגל כמעט בין לילה, מר פולק מכר אותו ומאז ועד היום הוא מתגלגל בין "פושטי עורות" שונים) וב"מענקים" השונים שהוענקו לחברות שונות במשק מאז שחוקק "חוק ההטבות והמענקים" בשנת 1959 (אז עוד לא היו פריימריז...), כפי שמראה המסמך הבא במקרה של שטראוס-עלית:

http://www.knesset.gov.il/MMM/data/docs/m00659.doc.

( ואפילו לא הזכרנו מדינות אחרות, שאליבא דפרופ' אבינרי צריכות היו להיות זכות כשלג משום שהפוליטיקאים שלהן לא צריכים לחזר על פתחי העשירים...)
דווקא הדוגמאות הללו מראות שהקשר בין הון לשלטון לא נובע מקיום הפריימריז, אלא מהמצאותם של משאבים בידי השלטון שבהם חפצים בעלי ההון; אפשר אולי לסלוח לפרופ' למדע המדינה על כך שלא היה בקיא בפרטי המקרים שהעלינו. אי אפשר לסלוח לו על הניתוח והעיון הלא ממש מעמיקים. הפרופ' לא שאל את עצמו את השאלה הראשונה המתבקשת והיא – מילא שהפוליטיקאים מחזרים על הפתחים, אך מדוע העשירים נענים להם? האם זה מטוב ליבם? לו היה איסור על העברת כספי ממשלה לעסקים האם עדיין היו אותם עשירים תורמים לפוליטיקאי זה או אחר?

הסעיף השני הוא ממש מזעזע. ברישא של דבריו אבינרי רומז שיש בעיה גם עם הבחירות בסדר גודל רחב יותר. השחיתות הפריימריסטית פלשה גם למחוזות הבחירות המוניציפליות. האם אבינרי גורס שיש לבטלן ולהחליפן בוועדה מסדרת (שצריך גם לשאול – כיצד תיבחר?)? אשר לסיפא של הדברים – מעניין אם אבינרי חושב שפעילותו של הלובי היהודי בקונגרס האמריקאי מהווה סכנה לדמוקרטיה האמריקאית...

הרישא של סעיף השלישי מעמידה את פרופ' אבינרי באור קצת משונה – האם אינו זוכר, למשל, שהמועמדת של המפלגה הסוציאליסטית לבחירות האחרונות בצרפת, סגולן רויאל, נבחרה בפריימריז שערכה מפלגתה (בין יותר מ-200,000 מתפקדים)? האם אינו זוכר שגם מועמדים אחרים במפלגות אחרות בצרפת נבחרו כך (למשל – במפלגתו של לה-פן ובמפלגת השלטון של סרקוזי אף ערכו פריימריז און-ליין, רחמנא לצלן...). מילא שהאיש אינו בקיא בקורות השלמונים שנתנו פוליטיקאים לאנשי עסקים מ-1959 ועד הנה, אבל לא לדעת מה היה בצרפת לפני 8 חודשים בסך הכל?
הסיפא של הסעיף רק מוסיפה גיחוך לטענה הכללית; כל צרותינו יפתרו אם כמה ועדות ובהן נציגיהם של אינטרסנטים שונים יחליטו איך יורכבו הרשימות לכנסת. כאן אבינרי נכנס לאיזור הדמדומים שבין הצחוק והאימה – האם הוא באמת חושב שאותם חברי ועדות לא יהיו נתונים להשפעתם של אנשי הון כאלה ואחרים מתוך מטרה "לשים את האדם הנכון במקום הנכון"? הרי ברור לכל ילד שעל ועדות מעין אלה יהיה קל יותר להשפיע מאשר על מאות אלפי בוחרים בפריימריז. אבל מסתבר שמה שברור לכל ילד לא ברור לפרופסור למדע המדינה...