זה פרופסור זה, זה בררה!

מה הייתם עושים לו הייתי בא אליכם וטוען שאתם יכולים לקנות ממני אג"ח שעל כל שקל שתשקיעו תשלם לכם בחזרה, נאמר בעוד 10 שנים, 78.4 שקלים?
האם הייתם:
א. קופצים על המציאה כמוצאי שלל רב, או
ב. זורקים אותי מכל המדרגות בשאגות "לך..... יא חתיכת רמאי"?

ומה אם לא דמגוג בגרוש כמוני היה שואל זאת מכם אלא פרופסור?
הנה קישור למאמר מאת "יו"ר המועצה המתאמת של ארגוני הסגל האקדמי הבכיר בישראל" פרופ' צבי כהן (ויסלח לי כבודו עם עיוותי ולו במקצת את תוארו הרם...):
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/934912.html
וציטוט של החלק הרלוונטי:
"האוניברסיטאות הן אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של המשק בישראל. נגיד בנק ישראל הכריז לפני שבועות אחדים: "בלי ההשכלה הגבוהה אנחנו שום דבר". ואכן, במחקר שפירסמו באחרונה ד"ר אמנון פרנקל וערן לק נמצא כי בממוצע עולמי תוספת של 1% בתקציב ההשכלה הגבוהה תעלה את התוצר המקומי הגולמי ב-0.5%. בישראל משמעות הדבר כי על ידי השקעה של 15 מיליון דולר בהשכלה הגבוהה, יעלה התוצר בכ-850 מיליון דולר. היש במשק השקעה טובה מזו? "
רגע תאמרו, זה לא 78.4 אלא 56.66 (כאילו שזה יהפוך את ההצעה הנ"ל למאוד מציאותית)! אז זהו – במאמר המקורי נאמר ש:
""הממצאים הראו כי השקעה נוספת של דולר אחד במו"פ אוניברסיטאי
לסטודנט, בהינתן שאר המשתנים קבועים, תביא לגידול של 2.8 דולר בממוצע בתמ"ג לנפש." בישראל כרבע מליון סטודנטים וכ-7 מליון תושבים ולכן זה חלקי זה כפול זה יוצא
78.4. כך קיבלנו הוכחה שלא רק שהפרופ' הנכבד אינו יודע לזהות רמאות כשהוא נתקל בה, גם לקרוא ולחשב אינו יודע. ועוד נאמר, למה להשקיע 15 מליון דולר ולא 10 מיליארד דולר (ואפילו לקחת הלוואה לשם כך...), שהרי אז יעלה התוצר בכ-784 מליארד דולר בעוד עשור ובא לציון גואל (חלקכם אולי חשבתם על עקרון התפוקה השולית הפוחתת. ספק רב בליבי אם פרופ' הכהן, שברי שאינו יודע לקרוא, חשב על כך...).

ובכל זאת תאמרו, הנה יש מחקר שנכתב ע"י ד"ר פרנקל ומר לק שטוען את הנ"ל. האין זה דורש התייחסות? על כך אענה – דורש גם דורש, ובמיוחד לאור העובדה שהשיקוץ הזה יצא ממכון נאמן אשר בטכניון!
הנה קישור למאמר המקורי (צריך לעבור כמה מדורי גיהנום רישומיים כדי לקרוא אותו – ראו הוזהרתם!):
http://www.neaman.org.il/NeamanHeb/UpLoadFiles/DGallery/6494793826.pdf

אני הייתי מתבייש לפרסם זבלון שכזה. אבל מצד שני, אני לא מכון נאמן של הטכניון...
קשה לתאר עד כמה השיטות המתוארות ב"מחקר" הזה מעוררות גיחוך. החל מחוסר הבנה בסיסי במושגים הקשורים במתאם סטטיסטי וכלה בחוסר הטמעה של עקרון התפוקה השולית הפוחתת...אבל לשם שיבור האוזן אביא רק דוגמא אחת:
בעמ' 33 (איור 2.16) מתואר הקשר בין תמ"ג לגידול במספר הסטודנטים למדעים.
קו ישר ומרשים נמתח שם בתוך הנתונים. אך מי שכבר מכיר את להטוטי האקסל לא יכול שלא לשים לב לכך שבצד השמאלי נכתב R^2=0.40. אכן, מספר מרשים; הנתונים מסבירים רק 40% מהשונות בין המשתנים. מכאן קצרה הדרך למסקנה שהיה זה קובי הבר בלשכת השר עם מחברת חשבוניות מס. אך מעבר לפשט הסטטיסטי מתחבא הדרש – אולי בכלל היה זה הפיתוח הכלכלי וכמה "סיפורי הצלחה" שהובילו יותר אנשים ללמוד מקצועות מדעיים (נשמע מוכר?!). הם אפילו לא השכילו להבין שמה שצריך היה לבדוק הוא השינוי בקצב הגידול של התמ"ג כפונקציה של ההשקעה בהשכלה תוך שליטה על שינויי מחירים (שהרי זה המדד שמספר כמה ההשכלה עצמה תורמת, ולא קצב הגידול עצמו שיכול להיות תלוי, למשל, בשינוי במחירי הנפט והפלדה). וזה עוד לפני שהזכרנו את עקרון התפוקה השולית הפוחתת, סוגיות מס למיניהן (ראו לדוגמא את מצבה של שבדיה במחקר הנ"ל...) וכו'.

רבים מדברים היום על התדרדרות האקדמיה. מה אומר לכם, אכן תמונות קשות. בין פרופ' שלא יודע לקרוא לבין עורכי המחקר שלא ידעו לשאול אני חושב שכדאי לשוב ולהרהר בכותרת!